ניתוחים פוסט-בריאטריים

ניתוחים פוסט-בריאטריים, או: מה עושים עם העודפים?!

בכתבה מלפני מספר שבועות סקרתי את בעיית השמנת היתר בקרב האוכלוסיה בעולם המערבי. הדגשתי כי מדובר במגפה כמעט. לדעתי מדובר במחלה של המאה ה-21. המיעוט שבמיעוט מקרב השמנים מצליחים לרדת במשקל על ידי הפחתה בכמויות האוכל, עם עזרה מקצועית או בלעדיה. גם אלו לרוב, עולים ויורדים במשקל. לכן על מנת להציל את חייהם, ממש כך, ומדובר בשמנים משני המינים, השוקלים לפחות 150 ק"ג, ניתוח בריאטרי הוא במקרים רבים הכרח, למרות שהניתוח עצמו וגם ההרדמה, אינם נטולי סיכון.

אותו שמן או שמנה אשר השילו ממשקלם 40 ק"ג ואף יותר, מתחילים להיות מאד מוטרדים מצורת גופם. ולכן גם הניתוחים לשיפור צורת הגוף נחשבים מהמורכבים והמאתגרים ביותר בכירורגיה פלסטית. ומה קורה? בעיקר נוצרים עודפי עור משמעותיים בבטן, בזרועות, בירכיים, בישבן ובגב. השדיים נופלים מטה, אך למרבה הפלא, התופעה הזו אינה באה כמעט לידי ביטוי בפנים ובצוואר .

לא פעם מופיעה אצלי בחורה אשר על פניה לא ניכר דבר. העור גמיש וטוב, אך ברגע שפשטה בגדיה, הופיעה האמת בכל מערומיה (תרתי משמע). נקודה מעניינת, וזה אולי נושא לפסיכולוגים וחוקרי נפש אחרים, היא שהשמנים מאד, אשר באופן בלתי נשלט מחפשים בכל שעות היממה מה לדחוף לקיבתם – עניין תדמית הגוף, לא ממש נמצא על סדר היום שלהם. אך ברגע שהצליחו לרדת במשקל ועמדו בכך, תדמית הגוף הופכת להיות הנושא העיקרי.

ומה רואים? עודפי עור XXXL על גוף MEDIUM. וזה לא סוף הסיפור. אותו העור איבד כמעט לחלוטין מתכונותיו האלסטיות. הוא איננו גמיש יותר ואין לו כמעט את התכונה הטבעית של עור להתכווץ. ולכן גם אם מבצעים ניתוחים פלסטיים מוצלחים מאד יש לדעת כי עור הגוף פגוע. לעיתים יש בו קרעים שטחיים, כפי שרואים אצל נשים מסויימות בבטן לאחר לידה (Stretch Marks).

החולה הפוסט-בריאטרי והדילמה של המנתח הפלסטי

כמו בכל פרוצדורה ניתוחית, שלב הבדיקה והיעוץ הוא שלב חשוב והכרחי על מנת לקבוע מה ואיך יש לנתח על מנת להשיג את התוצאות להם מצפים. במהלך אותה פגישה על המנתח להכיר היטב את המטופל, את ההיסטוריה הרפואית שלו על פרטיה ולהתרשם נכונה מה מידת הציפיות של הפונה. אין להתעלם גם מבריאות הנפש ובמידה ויש חשד למחלת נפש סמויה יש להיוועץ עם פסיכיאטר. מדובר בסידרה של ניתוחים אשר נמשכים שעות רבות. אין להקל ראש ולומר כפי שנוהגים בארצנו "סמוך עליי", "יהיה מאה אחוז" וכיוצא בזה. מנתח מנוסה למד להקשיב אך גם לומר את דבריו באופן מקצועי ומעלה לדיון את כל הסיכונים והסיכויים הקשורים לניתוח או לסדרת הניתוחים. והחשוב מכל, הרופא לא יסכן את הפונה אליו באופן מודע ויידע גם לוותר ולהמליץ נגד ניתוח, במידה ומצבו הנפשי או הגופני של המנותח/ת הפוטנציאלי/ת לא מאפשרים זאת.

ניתוח זרועות

עודפי העור בחלק האחורי-פנימי של הזרועות, או כפי שקוראים להם "הכנפיים", מציק בעיקר לנשים. זאת מהסיבה שהעור התלוי מקשה עליהן במידה רבה בלבוש קל והן נאלצות ללכת עם שרוולים ארוכים. מה שרואים זה עור נפול, בדרך כלל עם שכבת שומן דלה מתחתיו אשר מתחיל במרפק ומסתיים בבית השחי. הדרך היחידה לטפל בתופעה היא לבצע חתך לכל האורך, לסלק את העודפים וכך לעצב את הזרוע. נותרת צלקת אך זו ברוב המקרים הינה הרע במיעוטו לעומת המצב הקודם. חשוב מאד שהצלקת תהיה בחלק הפנימי של הזרוע, כך שלא תראה מהצדדים, אלא רק במצב של הרמת ידיים, דבר אשר איננו נוטים לעשות ברוב שעות היום. חשוב גם שהמנתח יבצע חתכים נכונים, בדרך כלל בצורת זיג-זג וזאת על מנת לפזר את מתח הצלקת לכוונים שונים ושזו לא תקבל תכונה של מיתר. רצוי שהניתוח יתבצע בהרדמה כללית, הוא איננו מחייב אישפוז והסיבוכים האפשריים רובם נוגעים לריפוי הפצע.

ניתוח שדיים

מדובר תמיד בלפחות הרמת שדיים ובלא מעט מקרים גם בהגדלה עם משתל סיליקון וזאת מהסיבה שריקמת השד דלה ולמעשה השד התלוי בנוי ממעטפתו בלבד. הנסיון הוכיח כי ברוב המקרים יש לבצע ניתוח עם 3 חתכי "עוגן". הרצון לבצע ניתוח עם שני חתכים או פחות לרוב ייכשל ויהיה צורך בניתוח מתקן. אינפורמציה נוספת אפשר לקבל במאמר אודות הרמת חזה.

ניתוחי בטן

מדובר בניתוח מורכב יותר מאשר ניתוח בטן, אשר איננו קשור לירידה דראסטית במשקל. זאת מהסיבה שישנם עודפי עור רבים, בלתי אלסטיים אשר גולשים מעבר למתניים ולכיוון הגב. לכן, במקרים מסויימים, כאשר מצב זה קיים, אין מנוס מלבצע חתך היקפי, להפריד את העור עד קשת הצלעות ולמתוח למטה ב-360 מעלות. מדובר בניתוח מורכב יותר, עם תחלואה רבה יותר, אך בעל אפקט קוסמטי יוצא מהכלל. כך ניתן גם לשפר את מצב העור התלוי בגב. במאמר מוסגר אוסיף ואומר כי רצוי להימנע מלשלב את ניתוח הבטן עם הרמת ירכיים. שילוב שני הניתוחים היא הזמנה לסיבוכים רבים יותר ולתקופת החלמה מאד ממושכת.

חשוב כי במהלך הניתוח המנתח יבדוק היטב את מצב שרירי הבטן, אפשרות לבקעים, קרעים במעטפות השרירים ויטפל בכל אלו. אני ממליץ לקרוא את הפרק הקשור לניתוחי הבטן, ספציפית את המאמר אודות מתיחת בטן.

מתיחת ירכיים

בפסקה הקודמת הקשורה לניתוחי בטן, הזכרתי מספר עקרונות הקשורים לניתוח זה. שוב עלי להדגיש, שמומלץ מאד לא לשלב את שני הניתוחים באותו מעמד. על פי ניסיוני, אני מעדיף כמעט תמיד לבצע ניתוח בטן ובהמשך מתיחת ירכיים. הסיבות הן טכניות ברובן. בניתוח זה, מבצעים חתכים כמה שיותר נמוכים במפשעות לכוון קפלי הישבן. בהמשך מורידים את העור והשומן מהשרירים, מותחים וכורתים את העודפים. את ריפיון הירכיים בעיקר מוצאים בחלקן הפנימי וזו הסיבה למיקום החתכים שציינתי. ישנם מקרים בהם העור הרפוי תלוי באופן היקפי ואז אין מנוס אלא להרחיב את החתכים ולעיתים להתחבר לחתכים של ניתוח בטן קודם. סיבוכי הניתוח בעקר קשורים לריפוי הפצע. מה שמיוחד בניתוח זה הוא שקיים סיכוי רב להצטברות נוזלים (סרומה), אשר דורשת מספר ניקוזים. זאת בגלל עושר הרקמה הלימפטית במפשעות.

הרמת ישבנים

ישבן נפול או רפוי יכול לנבוע משתי סיבות: עודפי עור או חולשת שרירים (או שניהם יחדיו). איבחון נכון ואיתור הבעיה הוא בעל חשיבות עליונה. איבחון בלתי נכון לא יביא לתוצאה מצופה ויגרום לעוגמת נפש מיותרת. עודפים קטנים של עור בישבנים ניתנים לטיפול כירורגי נאות דרך חתכים בקפלים הטבעיים של הישבנים. כאשר מדובר בנפילת שרירים ממש, ניתוח כריתת עודפי עור לא יצליח ויש לבצע ניתוח שונה
לחלוטין.