מדריך קצר לחומרי מילוי (Fillers)

שוק חומרי המילוי לרקמות, בעיקר לצורך הצערת הפנים (Facial Rejuvenation) גואה.

בשנתיים האחרונות אנו עדים לכך, שמגוון חומרי המילוי הקיים בשוק, כמעט שילש את עצמו. החברות המייצרות והמפיצים מנהלים מרדף אחרי המנתחים הפלסטיים ורופאי העור, על מנת להלל ולשבח את מוצריהם. הרבה אנשים, בעיקר הבייבי-בומרס, כמהים לשינוי לטובה במראם וחומרי המילוי מספקים את הסחורה, כמובן לא לכולם והכוונה היא לאותם "מתבגרים" אשר אין מנוס מלנתח אותם בגלל עודפי עור ונפילה. אך לאותם מתאימים, בפרוצדורה יחסית פשוטה, שלוקחת מספר דקות, לרוב ללא כל סיבוכים ותופעות לואי קלות ליומיים שלושה. ניתן לחלק את חומרי המילוי לשתי קבוצות עקריות. חומרי מילוי לזמן קצוב, בין 4 חודשים עד מקסימום שנה. חומרי מילוי הנקראים קבועים, למרות שה"קבוע" הוא לא לתמיד, אלא למספר שנים ולאחר מכן נספג. חומר קבוע אמיתי הוא הסיליקון ג"ל שמוזרק במזרק לרקמות. צר לי לאכזב את חסידי הסיליקון בהזרקה, צרכנים ורופאים כאחד, אבל הזרקת סיליקון יכולה לגרום לסיבוכים קשים ביותר, גושים, גרנולומות, מורסות ועיוותים קשים בפנים, גם מספר שנים לאחר טיפול, למרות שההזרקה מתבצעת טיפין, טיפין. 

יש לי המלצה חמה להמנע משימוש בחומר הזה. את קבוצת החומרים הנספגים ניתן לחלק גם לשתי קבוצות עיקריות. מילוי על בסיס קולגן וחומרי מילוי העשויים מחומצה יאלורונית (Hyaluronic Acid). הקולגן מיוצר מבהמה, פרה, מעובד, מסונן מאנטיגנים למניהם ומוכן להזרקה בתוך מזרק. קיימים מספר סוגים של חומרי מילוי קולגניים, די להזכיר את הזיידרם והזיפלסט הותיקים. ההבדלים הם בסמיכות. ככל שהקולגן יותר נוזלי ניתן להזריקו ולמלא בו קימטוטים שטחיים. ככל שהוא סמיך יותר, הרי הוא מותאם יותר להזרקה בעומק על מנת להרים את הרקמה. חומרי מילוי קולגניים דורשים טסט. יש לבצע טסט כשבוע לפני הטיפול על מנת לבדוק באם למטופל הפוטנציאלי אין רגישות וכי לא יפתח תגובה אלרגית. בשנים האחרונות סר חינם של חומרי מילוי על בסיס קולגן וזאת מהסיבה שהגיע בחור חדש לעיר ונתקבל בהתלהבות. זאת החומצה היאלורונית. יעילות וקלות השימוש בחומצה היאלורונית הוכיחה עצמה והיא רכשה מקום של כבוד בקרב הרופאים ודחקה הצידה את הקולגנים למניהם. החומצה היא למעשה רכיב טבעי בגוף האדם ולכן אין צורך בביצוע שום טסט לפני ההזרקה. חומרי המילוי הקבועים אשר נותרים במשך מספר שנים הם חומרי מילוי שהם למעשה תרחיף של קולגן וכדוריות מיקרוסקופיות של Calcium hydroxylapatite. בשפה פשוטה מדובר בסוג של צמנט שבו משתמשים רופאים אורטופדים למילוי עצם. אלא שכאן, אותו צמנט מעובד בצורה מאד מיוחדת לכדוריות מיקרוסקופיות אשר מרחפות בתוך הקולגן.

הקולגן נספג תוך כמה חודשים והכדוריות נשארות, אך בסופו של דבר גם הן נספגות כעבור מספר שנים. כך שאין משהו קבוע לנצח. חומר מילוי מיוחד שקשה לשייך אותו לקבוצה מוגדרת הוא הביואלקמיד (Bioalcamide). הוא הגיע לשוק הישראלי לפני כ-9 שנים ועורר בהתחלה התלהבות גדולה. הסיבה היתה שנאמר לרופאים שהוא עשוי בעיקרו ממים ושהוא דינאמי. דהינו אפשר להוסיף, אפשר לגרוע, כמו בחשבון בנק עובר ושב. במהלך השנים הסתבר שיש מספר בעיות. הקלה יותר - שקשה מאד לשאוב את החומר החוצה והשניה חמורה יותר, שהביואלקמיד בשעה שמוזרק לפנים, בעיקר בסמיכות לשפתיים, עלול לגרום בשכיחות די גבוהה לזיהומים ולמורסות. הרופאים למדו מהניסיון המר שלהם והזרקות הביואלקמיד לפנים כמעט ופסקו. עדיין לביואלקמיד יש מספר יתרונות במידה והוא מוזרק במקומות אחרים בגוף. עלותו יחסית נמוכה ביחס לכמות החומר באריזה ויש לו התאמה כלל לא רעה למילוי "דפקטים" גדולים, אך לא באיזור הפנים. מחוץ לאיזור הפנים שכיחות הזיהומים נמוכה ביותר לאחר מילוי. 

הקורא בוודאי ישאל "מה עם הבוטוקס?". ובכן הבוטוקס איננו חומר מילוי, אלא רעלן מוחלש המשמש לשיתוק שרירים. יש לו מקום של כבוד בטיפולים קוסמטיים, אך איננו פילר (חומר מילוי). דין גם בחומרי מילוי אוטולוגיים, דהינו שומן עצמי, דרמיס (חלק פנימי של העור), מילוי קשיחים שמחדירים לריקמה, דוגמת Gore-tex , Soft-form ורבים אחרים. מהסיבה שהשימוש בחומרי מילוי שציינתי כאן איננו מהוה פעולה אמבולטורית מהירה, אלא דורש סביבה של חדר ניתוח ולמעשה מדובר בניתוח קטן. המתעניין בחומרי המילוי האחרונים ובשימוש בהם מופנה לכתבות האחרות באתר האינטרנט שלי בו יש פירוט והסברים רבים בנושא זה. 

הצרכן הנבון שמעונין להצעיר את פניו בחומרי מילוי חייב לשאול את השאלות הנכונות. ראשית דבר, בפני מי הוא עומד - מי הרופא המזריק. אני יודע שיש לא מעט רופאים, ללא מומחיות בכירורגיה פלסטית וברפואת עור אשר מזריקים חומרי מילוי בשפע. יתכן ועושים זאת גם טוב, עקב הנסיון שרכשו בהזרקה. אך זהו החלק הקל. החלק הקשה מתחיל כאשר יש סיבוכים. לרוב הם לא יוכלו להתמודד אתם, במיוחד כשמדובר בסיבוכי הזרקת סיליקון ויפנו אז למנתחים פלסטיים על מנת שאלו יטפלו בבעיה.

שאלות נוספות שצריך לשאול עצמו צרכן חומרי המילוי הן "מה הייתי רוצה? מהו חומר מילוי המתאים לרמת הצפיות שלי?" שאלת עלות הטיפול, גם היא חשובה. חומרי המילוי יקרים. עלות סמ"ק אחד, נניח של חומצה יאלורונית, מאושרת לשימוש במדינת ישראל, היא בסיביבות 200$ לרופא. ברגע שמציעים לכם "דיל" זול ביותר תחשדו מיד. ישנם זיופים רבים ולאחרונה התבשרנו גם על זיופי בוטוקס. בוטוקס מזוייף יכול להרוג - לשתק עד מוות.

תבדקו מי הרופא, שאלו עליו ואל תהססו לשאול את הרופא שאלות נוקבות גם באם לא נעים לכם כל כך: מה הסיכונים, מה הסיכויים מה הסיבוכים ובאם חלילה יהיה סיבוך האם ידע לטפל בו. כך תבטיחו לעצמכם גם שביעות רצון וגם בריאות שלמה.